הודעת שגיאה

Deprecated function: The each() function is deprecated. This message will be suppressed on further calls ב-menu_set_active_trail() (שורה 2405 מ-/home/reseller/public_html/chabadof770.com/includes/menu.inc).

יודע מחשבות

ישנם חיבוטי נפש הקשים אף מטלטלות הגוף. לעיתים אדם נקלע למערבולת מחשבות הגוררת אותו הרחק-הרחק מהמציאות בה הוא חי, ומעמידה אותו בצומת דרכים מביך בחייו.
כזה היה סיפורו של בנימין. הוא חקר לעומק את המדע מול התורה, וספיקות ניקרו בו. הוא חשש לפרוש באוזני אי-מי את ספיקותיו, מחשש שמא מסקנתה של שיחה שכזו לא תעלה בקנה אחד עם ציפיותיו. הוא פשוט פחד שיצטרך להתמודד עם הגילוי שדרך החיים אותה בחר לעצמו, הינה מוטעית מיסודה. אך ההרהורים גדשו את מוחו ולא נתנו לו מנוח.
באחד הימים החליט לנסוע לחופשה בארצות הברית. חשב וביצע. בנימין המריא לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ואיכשהו, גם הגיע למקום הכי מיוחד בעולם. ניחשתם נכון: הוא מצא את עצמו באחד הימים בשערי מרכז חב"ד העולמי, 770, ביתו של הרבי מלך המשיח שליט"א.
המראה של עשרות החסידים העבדקנים שמילאו את הרחבה, סיקרן אותו. בחשש מה ירד במדרגות המובילות אל ה'ביסמנט', שכעת הבחין כי הוא משמש כאולם בית כנסת רחב ידיים. הוא פתח את הדלת והתקדם לתוך האולם...
ואז יד חמה הושטה לכיוונו. "מה שלומך יהודי"? פנה אליו בחור צעיר נחוש מבע. הבחור, אותו פגש לראשונה, עשה עליו רושם חביב. האכפתיות והלבביות בהם ניחן, כבשו אותו מיד, והוא התלווה אליו לסיור ברחבי הבית.
פתאום מצא את עצמו מרותק להסבריו של הבחור, שהפליא לתאר כיצד מהבית הברוקליני הטיפוסי אדום-הלבנים החל כיבוש העולם לקראת הגאולה. הבית שעד לפני רגעים ספורים היה נראה לו כעוד בית כנסת רגיל, הואר בעיניו באור אחר לגמרי, והנושאים הרבים ביהדות וחסידות שנשזרו בטבעיות בשיחתם - עליהם שמע בפעם הראשונה בחייו - גרמו לו לפקיחת עיניים ולתחושה שחייו יכולים להיראות אחרת...
ואז, לקראת סיומו של הסיור, הציע הבחור לבנימין לכתוב מכתב אישי לרבי ולפרוש בו את שאלותיו ובקשותיו. בנימין נרתע. הרי את שאלותיו הוא כלל לא מסוגל להעלות עלי כתב. "ובאם התשובות שאקבל לא יספקו אותי", חשב בליבו. "לא", ענה בנימין בהחלטיות, "אינני יכול לכתוב לרבי את שאלותיי". "אם כך", הפציר הבחור, "לפחות תבקש ברכה עבור בני משפחתך והקרובים לליבך"... "בסדר", נענה בנימין לבסוף והתיישב לכתוב.
לאחר שסיים לכתוב את מכתבו לרבי, הכניסו לאחד מכרכי האגרות-קודש, הבחור הסביר לו את משמעותה של הכרזת הקודש 'יחי אדוננו', אותה אמרו יחד, ופתחו את הספר.
"אינני מאמין"! קרא בנימין, ולמראה פרצופו התמה של הבחור, הסביר: "הרבי מדבר כאן במכתב על הסתירות שישנם בין המדע לבין התורה. מתוקף תפקידי אני עוסק במדע, ומכיוון שהעיסוק הזה עורר אצלי אינספור שאלות באמיתות התורה, פחדתי להתבונן בדברים לעומק, והנה הרבי ידע את מחשבותיי הנסתרות וענה בדיוק על שאלותיי"!