הודעת שגיאה

Deprecated function: The each() function is deprecated. This message will be suppressed on further calls ב-menu_set_active_trail() (שורה 2405 מ-/home/reseller/public_html/chabadof770.com/includes/menu.inc).

קרובה ישועתי לבוא

"זוהי ה'מרפסת' ממנה עודד הרבי את שירת החסידים "יחי אדוננו . . מלך המשיח". השירה שאינה מפסיקה מאז, החלה לאחר שהרבי הסביר בשיחותיו הקדושות כי כבר ניתנה למלך המשיח, שזהו נשיא הדור, השליחות לגאול את עם ישראל, ועל כל יהודי לקבל את מלכותו ולהתמסר לקיום הוראותיו, ככל מלכי בית דוד בשעתם. הוראתו העיקרית היא 'להכין את עצמנו ואת העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו'"...
היו אלו אבא ובן ישראלים שסיירו יחד עם המדריך ב-770, מקום המקדש לעתיד, והקשיבו מרותקים להסבריו הקולחים. המדריך המשיך בהסבריו והם התקדמו יחד לסוף האולם, במטרה לעלות לכיוון חדרו הקדוש של הרבי. כשהגיעו סמוך למדרגות, שאל הצעיר: "ישנה דרך אחרת להגיע לשם"? "מדוע אתה שואל"? תמה הבחור, "וכי אינך יכול לעלות במדרגות"? "אה, זה סיפור עצוב"... הגיב האב, כשבנו מתחיל לספר:
"זה קרה כששרתתי בצה"ל. במהלך הטירונות, במהלכה של פעילות גופנית כלשהי, חשתי לפתע בכאבים עצומים. בעקבות זאת סבבתי אצל רופאים מומחים בכל רחבי הארץ, ואף אחד מהם לא הצליח לעזור לי. סיימתי את הצבא עם עשרות חופשות (גימלים) ולאחר הצבא הגעתי לכאן, לאמריקה. כאן ישנו רופא מומחה שגילה מהי הבעיה שלי. יש לי פריצות דיסק וסדק באחת החוליות בעמוד השדרה"... הצעיר סיים לגולל את סיפורו המכאיב והשתתק.
הבחור שליווה אותם, הקשיב באמפתיה למהלך הסיפור, ולבסוף הציע להם לכתוב לרבי מלך המשיח. הם התיישבו בשמחה לעשות זאת, כשהצעיר מפטיר: "הרופאים נתנו לניתוח אחוזים לא מעטים של סיכויי הצלחה, ובאנו לכאן כדי לקבל את האחוזים הנותרים... ותדע לך שלאבא שלי אין קשר גלוי לדת ואני המום שהוא הביא אותי לפה"! הבחור השיב להם, תוך שהוא מתכוון לכל מילה: "מהרבי תקבלו 100% סיכויים בעזרת השם"...
הם כתבו את המכתב והוסיפו בסיומו, שכ'כלי לברכה' קיבל על עצמו הבן להניח תפילין לפחות ביום-חול אחד בשבוע. הכניסו את המכתב לאחד מכרכי האגרות-קודש, והתרגשו לראות במכתב שנפתח, ברכות ברורות לבריאות איתנה:
"ב' שבט תשי"ב. בשאלתו לדעתי בנוגע למצב בריאותו, הנה כבר מסרתי . . שבכלל איש בריא הוא ורק שצריך לשמוע להד"ר היינו למלאות הוראותיו, ואין להקשות מה שהוא בריא ואעפ"כ צריך למלאות כהוראת הרופאים, כי בכלל כל קושיא היא מסטרא דקליפה . . והוא יהי' א געזונטער איד ואח"כ א געזונטער חסיד . . והשי"ת יצליחו בעניניו הכלליים ובעניניו הפרטיים, אשר מתוך שמחה ובלא חשבונות יתירים יסדר הענינים באופן טוב ובעניניו הפרטיים הנה, ביחד עם זוגתו שיחיו יגדלו את ילדיהם שיחיו לתורה לחופה ולמעשים טובים מתוך בריאות הנכונה והרחבה אמיתית"...
ואז, מרוב התרגשות, שלף הבחור שטר של דולר לברכה שנתקבל מידו הקדושה של הרבי, דולר יחיד שהי' לו, ונתן לבן על מנת שיהיה איתו בזמן הניתוח. לאחר מכן החליפו מספרים ונפרדו.
חלפו מספר חודשים, ויום אחד מצלצל הפלאפון בכיסו של המדריך. "שלום, יוסף? זה אני שכתבתי לרבי בעניין הניתוח"... הזדהה הצעיר. "בברכתו של הרבי מלך המשיח, הניתוח הצליח למעלה מהמשוער, ולקח – בחסדי שמים – הרבה פחות זמן ממה שתוכנן מראש! הייתי זמן מה בשיקום, ומחר אגיע ל-770, כדי להודות לרבי על הניסים"...
למחרת היום הוא אכן הופיע ב-770 ושמח לפגוש את המדריך שליווה אותו. הצעיר סיפר לו בהתרגשות עד כמה ברכתו של הרבי עודדה אותו במשך שהותו בבית הרפואה, והחזיר לבחור את דולר הברכה. לאחר מכן ביקש לכתוב שוב לרבי, על מנת להודות לו.
תוך כדי שיחתם, הראה לבחור תמונות מבהילות מהמצב הקשה קודם הניתוח. וסיפר: "אבי סיפר לי שמיד לאחר הניתוח, כאשר התעוררתי, עדיין הייתי בערפול חושים, אך הדבר הראשון שביקשתי היה... להניח תפילין. הנה תמונה שלי עם התפילין, אבל אני חייב לומר לך שאינני זוכר את זה"...
הם המשיכו לשוחח, ולפני שנפרדו כתב הצעיר שוב לרבי, ובישר במכתבו שכעת הוא מתכנן לנסוע לארץ ישראל ומבקש ברכה לנסיעה טובה. בנוסף, הצעיר קיבל על עצמו, לפי הצעת המדריך, להתחיל את ימיו כמו יהודי ולומר בכל בוקר "מודה אני". במכתב שנפתח, הרבי ענה להם בצורה מדהימה על קדושתה הרבה של ארץ הקודש ועל צורת ההנהגה הקדושה עליה יש לשמור, בעת השהות בארץ ישראל.
מאוחר יותר, שלח הצעיר את צילום המכתב הראשון, למדריך שליווה אותו, ולמרבה תדהמתו גילה המדריך, כי במכתב שהופיע בעמוד השני בשפת האידיש, מציין הרבי אודות אמירת "מודה אני" בכל בוקר!...